התחלתי את דרכי בעולם האמנות המסורתי והדיגיטלי, שבו החומרים מתערבבים זה בזה, הצבעים נוזלים ללא גבולות, והיצירה מובילה את הדרך בלי תכנון מוקדם. זהו עולם שבו הרגש מנחה, היד זורמת, וכל יצירה נולדת מתוך אינטואיציה טהורה.

מאז שאני זוכרת את עצמי, האמנות הייתה עבורי שפה – דרך להביע רגשות, לספר סיפורים וליצור עולמות שלמים על דף חלק. התחלתי את דרכי בעיפרון, שחור ולבן, שם למדתי את הכוח שבקו, את העומק שבצל, את הדרך שבה משחקי אור יכולים להפיח חיים בדיוקנאות ריאליסטיים. משם, הדרך הובילה אותי לטושי אלכוהול ולצבעי מים, חומרים שהעניקו לי חופש תנועה וצבעוניות עשירה, ואפשרו לי לחקור את עולם הציור המופשט לצד הדיוקנאות הריאליסטיים. לכל חומר היה קסם משלו – העיפרון דרש דיוק וסבלנות, צבעי המים הכתיבו זרימה בלתי צפויה, והטושים הוסיפו שכבות של חיות ועומק.